שמירת מרחק

שמירת מרחק מחייבת אותנו שנוכל להגיב בזמן על כל מקרה או מעשה שייעשה במהלך הנהיגה בכביש על ידי הנהגים שנעים לפנינו, מאחורינו או בנתיב המקביל אלינו, או לכל מצב אשר נגרם מחוסר תשומת לב רגעית שלנו. לשמירת מרחק יש נתונים שונים לנהגים שונים. כל נהג צריך להתאים לעצמו את המרחק בו הוא מרגיש בטוח משגיאות של אחרים ושל עצמו, מעבר למינימום הנדרש.

ממצאי מחקר של חברות "פורום נוהגים היי-טק" בישראל, קובעים כי הסיבה העיקרית להתרחשות תאונות בחברות נובעת מהסיבה של אי שמירת מרחק הנחשבת לראשונה במעלה לתאונה, ומהווה כ-38% מכלל התאונות. הממצאים מראים עוד כי לגורם האנושי- הנהג/ת, חלק ניכר במרבית התאונות. דיווחים כגון: "נסעתי ולפתע הרכב שלפניי נעצר, לא הספקתי לעצור ופגעתי בו מאחור" הם הנפוצים ביותר במחלקת התביעות של כל חברת ביטוח. ברוב המקרים, רכב שנסע בעקבות רכב אחר ופוגע בו מאחור ייחשב כאשם בגרימת התאונה.

אם ננתח את הגורם לסיבה לתאונה מסוג אי שמירת מרחק, נגלה שעיקר הבעיה נובעת מהשוני ביכולות של כל נוהג/ת במכונית לצפות את המצבים השונים המתרחשים בכביש. כל זאת תוך כדי הנהיגה, המושפעת גם מדיבור בטלפון, עייפות, או סתם חוסר ריכוז בנעשה בכביש.

מה הוא זמן תגובה?

"זמן התגובה"- הוא פרק הזמן מהרגע שנבחין במצב המחייב תגובה כלשהי ועד לרגע שנגיב. התגובה יכולה להיות בלימת המכונית, האטה, או הסטת הגה. זמן התגובה הממוצע לנהג/ת נאמד בשנייה אחת. הוא תלוי ומשתנה ביכולות של כל נהג/ת, בגילו, בחושים שלו, בתגובות ובתנועות הגוף שלו, ביכולות הראיה והריכוז, במיומנות לביצוע פעולות שליטה במכונית באופן פתאומי.
במהירות של 50 קמ"ש המכונית תעבור בשנייה אחת 13.8 מטרים ובמהירות של 100 קמ"ש כ- 27.7 מטרים. מרחק זה הוא ללא תגובה ושליטה מצד הנוהג ורכבו, כך שכל שנייה כאן היא קריטית לבטיחות הנוסעים. מחקרים קובעים כי אם ניתנה תוספת לזמן התגובה של שנייה אחת בלבד - היא הייתה עשויה להפחית תאונות מסיבת שמירת מרחק בכ-90% מהמקרים.
"מרחק חוסר השליטה"- בשנייה של זמן התגובה, נעבור מרחק מבלי שנבצע כל פעולה הבולמת את המכונית או מונעת סיכון, בהגדרה, "מרחק חוסר השליטה", המרחק הזה משתנה בהתאם למהירות המכונית שלנו. מבחינת הנהגים זמן התגובה מתבטא במרחק ללא שליטה והמטרה היא לצמצם אותו ובכך להיות בטוחים יותר.

טבלת מרחק חוסר שליטה- "זמן התגובה"

"מרחק הבלימה" הוא המרחק מרגע ביצוע פעולת הבלימה ועד למצב העצירה של המכונית. מרחק הבלימה משתנה ותלוי במהירות המכונית בתנאי הדרך, צמיגי המכונית, בבלמים וביכולות של הנהג/ת לבצע את פעולת הבלימה.

​טבלת מרחקי הבלימה

אי שמירת מרחק - מה קובע החוק

חובת רווח בין רכב לרכב
(א) אדם ינהג רכב בעקבות רכב אחר, תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה הזורמת בה.

(ב) אדם לא ינהג ברכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב, אלא אם הוא שומר על מרווח זמן של שנייה אחת לפחות, כדי לעבור במהירות נסיעתו אותה שעה את המרחק שבין שני כלי הרכב. על הנהג להיות מוכן לכל התפתחות ושינוי בכביש, ולאפשרות של ביצוע בלימת פתע של הרכב שלפניו ולכן עליו לשמור מרחק בטוח המאפשר לו להיעצר בכל עת ולמנוע תאונה.

המלצות לנהגים: שמירת מרחק בטווח בטוח

• מודעות וריכוז בנהיגה - על הנהג לקחת בחשבון מצבים משתנים המתרחשים בכביש, ולהיות מודע להם. בתנאים מסוימים חשוב להתנתק מביצוע פעולת מסיחות דעת כמו דיבור בטלפון, שיחה עם נוסעים, שמיעת רדיו בקול רם ועוד.
• צפייה - תהליך הצפייה צריך להתבצע לטווח ארוך יותר, על מנת לקבל מידע רב יותר על הצפוי לנו בכביש. הנטייה להתרכז בפנסי הבלימה של המכונית שמלפנים אינה מספקת ברגע האמת, בגלל מגבלת זמן התגובה ויכולת ביצוע פעולת הבלימה. ניתן לצפות קדימה ולזהות דרך השמשה של הרכב שמלפנים או מצדדיו נתונים מקדימים ומועילים. יש לקחת בחשבון את מגבלות הצפייה בתנאי ראות קשים בשעות חשיכה ובתנאי מזג אוויר קשים. עברו לנהיגה מרחבית ולטווח ארוך יותר.
• החלטה "מה עושים" - יש להיות מודעים למצבים המסוכנים ולקבל החלטות מהירות ונכונות מה עושים וכיצד. חוסר אונים ותגובות שגויות מהיעדר ניסיון גורמים לתאונות.
• ביצוע פעולות בלימה והיגוי - תגובות הנהג/ת חייבות להיות החלטיות וללא הססנות, כל שנייה כאן קריטית וקובעת את המרחק שנצליח להגיב בבטחה ולמנוע תאונה. בבלימת חירום יש ללחוץ על הדוושה בכל הכוח ולאחוז בהגה בשתי ידיים.
• שיטת "שתי השניות" - המרחק הבטוח שצריך לשמור מן המכונית שלפנינו, הוא מרחק של שתי שניות. ולעיתים אף יותר, איך נבצע זאת? במהלך הנסיעה נבחין בעצמים בצד הכביש, כמו עמוד חשמל, שלט או עץ, ברגע שהמכונית שלפנינו חולפת על פני אותו עצם, נתחיל במדידה של שתי השניות, בספירת "עשרים ואחת, עשרים ושתיים" עם נגיע לעצם בפרק זמן זה, המרחק אותו אנו שומרים תקין ובטוח.
• סעו ברוגע - בגלל תנאי לחץ ועצבים אנו לוקחים לא פעם סיכונים ומקבלים החלטות שגויות הגורמות לתאונות. נסיעה רגועה מותירה זמן להפעלת שיקול דעת ומשפרת את רמת הבטיחות.
• נהיגה בעומסי תנועה - לא מעט תאונות מסיבת אי שמירת מרחק, מתרחשות בנסיעה בעומסי תנועה (פקקים). בכבישים עמוסים, המהירות משתנה ומכוניות סוטות מנתיבים וללא סימון מוקדם. בנסיעה איטית, קיימת נטייה לא להיות מרוכזים בגלל הפחתת המהירות וזו טעות נפוצה. חשוב במיוחד להיות מרוכזים בנסיעה בטורים, ולצפות קדימה לכל המתרחש.
• כביש רטוב - בכביש רטוב מקדם החיכוך ויכולת האחיזה קטנים, מרחק הבלימה מתארך. מצבים אלו מעידים על הצורך לנהוג ביתר זהירות תוך הפחתת מהירות ושמירת מרחק - מה שמכונה "נהיגת חורף חכמה".
• שדה ראיה - יש לשפר עד כמה שניתן את הראות ושדה הראיה מהמכונית וכן את הנראות שלה. ניקוי שמשות הרכב, הפשרת אדים בשמשה הקדמית והאחורית, הדלקת אורות קדמיים (חובה בחורף) - כל אלו בוודאי יועילו לשיפור הראיה.
• השפעת אלכוהול - נהיגה לאחר שתיית אלכוהול (יין, בירה, וודקה) מסוכנת מאוד. במצב של אלכוהול בדם, טווח הראיה מוגבל ומתקצר, בעוד זמן התגובה שלנו מתארך. אין לנהוג כלל לאחר שתיית משקאות אלכוהול בכמות מעל המותרת מבחינה חוקית אך בעיקר בגלל מגבלות הנהג/ת לנהוג בבטיחות.

פתרונות טכנולוגיים לשמירת מרחק

מותקנות בעולם וגם בישראל מערכות התראה מתקדמות המספקות מידע בזמן הנהיגה על טווח שמירת מרחק בטוח בהתאם למהירות. חברת "מוביל-איי" הישראלית אף המציאה את מערכת ה"איווקס" להתראה על שמירת מרחק וסטייה מנתיב נסיעה. המערכת יעילה ומיועדת למניעת תאונות הנובעות מחוסר ריכוז ותשומת לב של הנהגים. הטכנולוגיה פועלת באמצעות מצלמה זעירה המותקנת בחלק העליון בשמשה הקדמית ויודעת לתרגם את נתוני הדרך הכוללים: כלי רכב, מהירויות, זמנים ונתיבים למצבי סכנה ולהתריע באופן שמאפשר מניעת תאונה. המצלמה משמשת כעין שלישית לנוהג במכונית.

כיצד פועלת מערכת התרעה לשמירת מרחק

מערכות התרעה ברכב, כגון ה"איווקס", "מובילאיי" או "מובאון" קולטות ומנתחות את תנועות כלי הרכב על הכביש. המערכות הממוחשבות והחכמות מתריעות מפני הסכנה של אי שמירת מרחק. כל מכונית בטווח הראיה של המצלמה נתפסת כגורם מאיים. ברגע שהמערכת מזהה מצב של אי שמירת רווח בטוח, מתקבלת לנהג/ת התרעה קולית (ציפצוף) ו/או חזותית. התרעה זו מאפשרת לנהג לפעול ולהגיב בשלב מוקדם, בפעולות בלימה (ברקס) או האטה (הורדת הרגל מהגז).

בישראל, כל כלי רכב שעלה לכבישי הארץ מתאריך 1 בינואר 2018 - חייב על פי חוק להיות מצויד במערכות התרעה על סטייה מנתיב ועל אי שמירת מרחק מהרכב שלפנים. באנגלית, נקראות מערכות התרעה אלו בשם FCW, שהוא קיצור של הביטוי "פורוורד קוליז'ן וורנינג" (Forward Collision Warning).

המאמר מוגש כשירות לציבור הנהגים מאת אופרייט: ליסינג תפעולי, ליסינג פרטי ומכירת רכב.

אצלנו כל לקוח הוא לקוח מועדף.